עסקים הם רווח, רווח הוא כסף וכסף הוא התפתחות. לכן רשות מקומית מחבבת עסקים בשטחה. אלה נדרשים לעבור הליך של רישוי עסקים כדי להתחיל לעבוד. איחוד האינטרסים במקרה הזה, של היזם מצד אחד והרשות המקומית מצד שני, הוא בסיס טוב כדי לרתום את הרשות עצמה לטובתו של היזם המבורך. וככלל, יזמים הם ברכה גדולה. אלמלא הרעיונות שלהם, הרצון שלהם והאמביציה שבוערת באחוריהם, הרבה דברים יפים שקמו לא היו מוצאים את מקומם בעולם. מכל מקום, העיריות מחבבות כסף והיזמים הם קצה חוט נפלא מבחינתן. כאן הן נוטות לתת להם יד בדרך לקבלת רישוי עסקים ובהליך המתיש של קבלת רישיון עסק.
היזם האמביציוזי, או המזכיר שלו ואו שליח מטעמו, יכול לגשת אל הרשות המקומית, תהא זו עיריה, מועצה אזורית או מועצה מקומית, עם בקשה להתחיל הליך של עסקים לרישוי. ככל שמדובר בעסק פשוט כמו בית קפה, ההליך יהיה קצר יותר. הגשת בקשה, אישור ועדה ויציאה לדרך. הוועדה היא חלק מן העיריה ובאיזשהו מקום גם חלק ממשרד הפנים ובכל מקרה, היא החותמת הנכספת של היזמים.
רישוי עסקים לפי אינטרס מקומי
עסקים שביקשו רישוי כלולים ברשימה ארוכה. לצורך הדוגמה בפיסקה הזו ניקח בית ספר לקוסמטיקה שיעסיק, מטבעו, נשים. הרשות המקומית במקרה הזה רואה בו משהו מיותר כי לפי הנתונים שבידה יש יותר מדי נשים שהוכשרו במקצועות שעניינם טיפוח היופי ואין לה אינטרס להוסיף על הקיים ולתת לעסקים כאלה רישוי. בית הספר פונה אל המרכז לשלטון מקומי כדי לערער על ההחלטה. המרכז לשלטון מקומי מעביר את העניין לדיון בוועדת משנה של הכנסת. שם מסתבר שישנם שיקולים נוספים כי הקמת בית הספר תספק תעסוקה למספר משמעותי של נשים, שלא לדבר על חצרן, מפקח, ואיש תחזוקה בנוסף לאנשי מנהלה ונקיון. העסקת נשים ואנשים היא טובה בעיני הוועדה משיקולים חברתיים ועל כן היא תורה לעיריה או למועצה המקומית לתת לבית הספר הזה רשיון עסק. במקרה הזה, עלה השיקול החברתי מבחינת רישוי עסקים על השיקול העסקי.