לא פעם רבים מהזוגות הנשואים להם יש ילדים מגיעים להחלטה מושכלת בכל הנוגע לזוגיות שלהם ומחליטים להתגרש ולפרק את החבילה. הגירושים עצמם עבור רוב הזוגות מהווים הליך לא פשוט ולא קל הן מבחינה כלכלית וכמובן מבחינה רגשית. לא פעם התהליך הופך קשה יותר כשלבני הזוג יש ילדים משותפים.

במסגרת תהליך הגירושין, יש לתת את הדעת בכל הנוגע לחייהם של ילדיהם. לדאוג כמובן לרווחתם הכלכלית והרגשית. שיתוף פעולה ונכונות מצד ההורים על אף הסיטואציה המורכבת והקשה יביאו הליך זה להיות קצר יותר וקל יותר. החוק בישראל כמובן מכיר ומודע לסיטואציה רגישה זו ונותן את הדעת לכך דרך חוקים הנוגעים למצבים אלו.

חלק מהדיון הנוגע לילדים להורים גרושים הוא עניין המשמורת. על בית המשפט לקבוע אצל מי מההורים הילדים יהיו בחזקתו באופן יומיומי. עם זאת, אין רצון כמובן להפקיר את ההורה השני ועבורו נקבעים מועדים קבועים ומסודרים מראש בהם יפגוש ההורה את ילדיו. מועדים אלו מוגדרים כהסדרי ראייה.

המטרה של הסדרי הראייה היא להעניק להורה שילדיו אינם נמצאים אצלו באופן קבוע לשמור על קשר קבוע ורציף עם ילדיו וזאת תוך שמירה על כמות מפגשים משתנה. למול עיניהם של שופטי בית המשפט עומדת כל עת עיקרון טובת הילד וקביעתם על משמורת קבועה לילד נעשית כמובן באופן ענייני ובעבור טובת הילד וזאת לאחר שקיבלו לידיהם תסקיר של פקידת סעד אשר בחנה מקרוב את הנוגעים בדבר והקשר הקיים ביניהם.

במקרים בהם מדובר על ילדים עד גיל שש הסדרי הראייה משאירים את האחרונים אצל אימם. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהאב אינו ראשי ויכול לקחת את ילדיו לסופי שבוע או לכמה שעות ביום.

במסגרת של הסדרי ראייה מקובלים מקיימים מפגשים פעמיים בשבוע במשך מספר שעות בשעות אחר הצהריים. הסדרי הראייה המקובלים נקבעים בצורה מסודרת וידועים מראש. ההורה המקבל את ילדיו לאותם שעות מתחייב להשיב את ילדיו לביתם עד השעה תשע בערב באם ביום למחרת מתקיים יום לימודים.

במסגרת הסדרי הראייה קיימת כמובן התייחסות למפגשים בסופי שבוע ושבתות כמו גם בחגים. אלו מתחלקים בין ההורים לרוב באופן שווה (סופי שבוע – שבוע שבוע), כשעל ההורה ללא המשמורת נהוג שילדיו יישארו ללון בביתו בסוף השבוע כשהם מגיעים אליו.

במהלך החופשות של הילדים הנפרשות על גבי מספר רב של ימים – חופשת פסח וחופשת הקיץ נהוג להגביר את כמות המפגשים של ההורה ללא המשמורת. במקרים בהם יש רצון של אחד ההורים בהוצאת הילד לחופשה בחוץ לארץ יש כמובן לקבל את ההסכמה של ההורה השני. במקרים בהם קיים משבר אמון וחוסר תקשורת בין ההורים נהוג אף בהפקדה של ערבות כספית וזאת בכדי למנוע הסיכוי של אחד ההורים לבצע מחטף של הילד מחוץ לגבולות המדינה.